סיפור הצלחה מסשן של דיאנטיקה

איל בן תמר  | תוצאות אמיתיות

יכולתי להרגיש את הדם שוב ניגר על בגדיי, שוב ושוב, 32 שנה. או להיות שוב במרפאה כאשר רוני ממלמל "כואב לי" ומשתתק.
אז זהו, שחיכיתי ליום הזה לנסות להבין האם כיביתי את המפלצת בתוכי או שההקלה היא רק רגעית.

וכשהגיע הרגע וצפירת הזיכרון בת שתי הדקות שוב נשמעה, כמו בכל שנה נזכרתי שוב בחבריי אבל הפעם, כי רציתי להוקיר את זכרם. הסרט היה מרוחק והפעם אני לא השתתפתי בו.
בטח שהיה עצוב, לא יכול להיות שמח שילד יוצא למלחמה עם 7 חברים בנגמ"ש ובדרך חזרה חוזרים רק 5.

ללא ספק המפלצת כבתה ואני משוכנע שלא תשוב עוד. המטען שסחבתי 32 שנה התפוגג יחד עם אגלי הזיעה באותו סשן ובאיחור רב אני יכול להמשיך הלאה בחיי.
אותה רוח שטות ועליצות שליוותה אותי בהיותי ילד לפני המלחמה שבה ללוות אותי – אפילו היום ביום הזה. אז עכשיו אני באמת יכול להודות לך וללא שום חשש בליבי. החזרת לי את שמחת חיי.
שלך לתמיד, איל בן תמר"

אותה רוח שטות ועליצות שליוותה אותי בהיותי ילד, לפני המלחמה, שבה ללוות אותי.

"

"

שמחת החיים שאבדה בעקבות טראומה בצבא חזרה לאיל אחרי סשן של דיאנטיקה.

מזמן לא התרגשתי כל-כך! הנה הסיפור של איל כמו שהוא כתב לאודיטור שלו בערב יום העצמאות:

"מיכל,
לפני מספר חודשים עברתי אצלך סשן של דיאנטיקה. הסשן טיפל בטראומה שחוויתי במלחמת שלום הגליל בשנת 1982 בהיותי חייל צעיר בן 19.5. הסשן היה מוצלח מאוד ואני, שהגעתי ללא ציפיות מרחיקות לכת, הרגשתי את ההקלה כבר למחרת היום.
אבל בסתר ליבי אמרתי לעצמי "לפני שאתה מתלהב כל-כך, חכה ליום הזיכרון הבא."

 

הרי ידעתי כבר מה תהיה ההרגשה כאשר צפירת הזיכרון פילחה את ליבי וגלים שעלו מתוכי שיתקו אותי לחלוטין. התמונות עלו שוב כסרט ואני שם בעין חילווה או בדמור שוב מחזיק את דגני (חבר שלי) בידיי והוא מישיר את המבט האחרון אליי.

יודגש, כי מסירת המידע תלויה ברצונך ובהסכמתך וכי המידע אשר ייאסף ישמש לשם אספקת שירות מתאים והולם לצרכיך. ייתכן והמידע יועבר לשם כך לארגוני סיינטולוגיה נוספים. תוכל/י לבטל את הסכמתך בכל עת והסרתך תטופל מיד.

  • w-facebook